נדחתה תביעת עו"ד לתשלום שכר טרחה

התביעה היא לתשלום שכר טירחה שהתובע טוען כי מגיע לו מהנתבע בגין טיפול משפטי שנתן לו בשני תיקים פליליים שנפתחו כנגד הנתבע.

לטענת התובע, הוא טיפל עבור הנתבע בשני תיקים פליליים, כאשר לגבי הראשון נחתם הסכם שכ"ט ע"ס 5,000 ש"ח, ואילו לגבי השני לא נחתם הסכם שכ"ט, והתובע דורש לכן שכר טירחה ראוי אותו הוא מעמיד על סך 3,000 ש"ח.

הנתבע אינו מכחיש כי פנה לתובע על מנת שייצג אותו בהליכים הללו, אולם לטענת הנתבע, סוכם על שכר טירחה בסך 1,000 ש"ח לשני ההליכים גם יחד, וזאת מאחר שהתובע טען כי יאחד את הדיון בשניהם.

הנתבע טוען כי את הסך של 1,000 ש"ח שילם לתובע ואין הוא חייב לו לכן דבר.

היום נשמעו ראיות הצדדים, ובמסגרתן הוגש הסכם שכה"ט שעליו חתום הנתבע בנוגע לתיק הראשון.

הנתבע, שלטענתו ראה את המסמך לראשונה היום, טען כי הוחתם על ערימת מסמכים בעת שחתם על יפוי הכח, וכי ככל הנראה היה ההסכם הזה ביניהם.

הנתבע טען באמצעות בא כוחו, כי ייתכן אף שהסכום שנקוב בהסכם הוסף אליו מאוחר יותר.

לאחר ששמעתי את שני העדים, אני מחליטה לדחות את התביעה מהטעם שלא עלה בידי התובע להרים את הנטל המוטל עליו.

התובע סומך, כאמור, את תביעתו על הסכם שכר טירחה שנחתם על ידי הנתבע.

אני מעדיפה את גירסת הנתבע באשר לנסיבות חתימת הסכם שכר הטירחה, וזאת מאחר שדבר קיומו של ההסכם לא נזכר אף באחת מפניות התובע, אף לא בפניות ששלח החל מיום 8.3.00, ובהן דרש מהנתבע להסדיר את תשלום שכר הטירחה.

אני מעדיפה גם את גירסת הנתבע באשר לכך שסוכם על תשלום של 1,000 ש"ח עבור הטיפול בשני התיקים, וכי סכום זה שולם לתובע ובשל כך לא דרש התובע שכ"ט מאז התשלום ועד לדרישה הראשונה שהוציא בענין זה, ואשר נושאת תאריך 8.3.00.

תשובתו של התובע בענין זה, לפיה כל המכתבים הקודמים שנשלחו לנתבע במהלך הטיפול בתיק, לא כללו דרישה לתשלום שכ"ט מאחר שמדובר במכתבים סטנדרטיים אינה מתקבלת.

עיון במכתבים מלמד שהם מתייחסים ספציפית לעניינים שמסר הנתבע לטיפול התובע, ולא מדובר במכתבים סטנדרטיים.

אם אכן היה הסכם שכ"ט ע"ס 5,000 ש"ח שממנו שילם הנתבע רק 1,000 ש"ח בלבד, קשה להבין מדוע התובע לא ציין במכתביו דבר בענין זה.

במיוחד הדברים תמוהים לנוכח העובדה שכבר בסמוך למועד שבו נחתם, כביכול, הסכם שכר הטירחה שנושא תאריך 13.5.97, פנה התובע בדרישה לתשלום שכר טירחתו כפי שבא לידי ביטוי במכתבו מיום 20.5.97.

דרישה זו, שבאה כה סמוך למועד חתימת יפוי הכח, אינה מתיישבת עם נסיונו של התובע לצייר עצמו כבעל סבלנות ואורח רוח בענייני שכר טירחה, ואינה מתיישבת עם טענת התובע לפיה הוא מסכים שלקוחותיו ישלמו את שכר הטירחה על פי יכולתם, ובקצב הנראה להם.

לפיכך, אני מעדיפה את גירסת הנתבע, לפיה על פי המוסכם שילם לתובע סך של 1,000 ש"ח עבור הטיפול בשני ההליכים גם יחד, לאחר שהתובע ציין כי יאחד את הדיון בשניהם.

העובדה שדובר בטיפול לשני ההליכים יחד, מתיישבת עם העובדה שאכן בפועל אוחד הדיון בשני ההליכים, והטיפול בשניהם היה לכן אחד.

בנוסף - עובדה היא שהתובע לא הציג הסכם שכ"ט לתיק השני - וההסבר שנתן לכך דחוק, בלשון המעטה.